לפעמים, שנת לילה עריבה מספיקה כדי לעשות את יום המחר ליום נפלא. הלילה בולע את כל הכאבים והעייפות ופולט אותך למחרת חדשה ואנרגטית.
הלילה נפלנו כולנו שדודים אחרי הטיסה ועוד טיסה והעיכוב והאוטובוס וכל מתנות האתמול. אני היחידה שעוד ישבה וכתבה את הבלוג בזמן שכולם כבר חרפו.
התעוררתי בבוקר בידיעה שהיום נוסעים… עוד כמה שעות. הדרך למונאר שאי שם בלב הרי הגהט המערביים אמנם יפה אבל ארוכה ומתפתלת. היה בי זיכרון עמום לכאב גב מאתמול שהוחמר בטיסה אבל נשכח קצת עם ההגעה להודו. מיד כשירדתי מהמיטה ידעתי שהוא לא נעלם. ממש לא. כל צעד הרגיש כמו מבחן מעבר וידעתי שהיום אצטרך הרבה עזרה. תרגול טוב לאישה עצמאית שחיה בין גברים חזקים ולא צריכה מהם כלום אף פעם.
ארוחת הבוקר בסלון הקסום של דייויד ופלאורי, המארחים ההודים שלנו היא לגמרי קונטיננטלית. צלחת פירות קטנה, קפה (hot water small glass – את הקפה הבאתי מהבית), חביתה טוסט וחמאה. מספיק בקושי לששונים שחיפשו איפה מסתתר פה המזנון של הכל כלול.
אחרי הקונטיננטלית והתארגנות קצרה כבר חיכתה לנו מחוץ לשער הבית טויוטה אינובה אפורה ומצוחצחת ולידה בחור מטופח בשם סנג’ו שהתגלה כנהג יעיל ונחמד.
אחרי שהילדים המתוקים העלו את המזוודה שלי לגג האוטו ביקשתי לשבת בכסא שליד הנהג ויצאנו לדרך. משפחה אחת. עוד לא צוהלת. עדיין עייפה וקצת בהלם. מתרגשת לקראת המפגשים שיזדמנו לנו היום. עדיין מגששת את הביחד הזה שנפל עלינו כאן. בהודו.
נוסעים בדרך למונאר. בינתיים הדרך עדיין עוברת במישורים של קרלה. דקלי קוקוס, פפאיה, שדות אורז, אננס. גן עדן עלי אדמות. והכל צבעוני ומחייך כל בית בצבע אחר, כל בגד מבד אחר – לא תוכל למצוא אף פעם בגד “כזה” בחנות כי יש רק אחד מכל אחד. הפירות מונחים בערימות צבעוניות, חטיפים תלויים בשרשראות. המשאיות והאוטובוסים מקושטים בפרחים פרפרים שרשראות וכתובות שצועקות למרחקים והתוצאה – בלאגן מאורגן ושמח כמו שרק בהודו יכול להיות. האנשים בדרכים אדיבים ומחייכים. שמחים להכניס אותך לסיפור חייהם וגם לשמוע מאיפה באת. והם אפילו מתרגשים. אנחנו במדינת קרלה (אחת מ 28 המדינות המרכיבות את מה שאנחנו קוראים “הודו”), רוב האוכלוסיה נוצרית והם ממש מתרגשים לשמוע שאנחנו מארץ הקודש!
ואנחנו ביום של נסיעה, מתפתלים לנו בכביש ההררי. עוצרים מדי פעם לטעום איזה אננס טרי שחתכו במיוחד בשבילנו, לאכול “מסאללה דוסה” (מין קרפ קראנצ’ ענקי ומגולגל ובתוכו תפוח אדמה ורטבים בכל מיני צבעים…) ואוטפאם (בצק אורז עם בצל בצורת פיצה מקומית). באוטו האווירה מתחממת.
סנצ’ו הנהג כמעט ולא עומד בקצב השאלות שמומטרות עליו מכל עבר. מעניין…
קצת לפני שמגיעים, עוצרים בחוות תבלינים לשמוע על צמחי המרפא והתבלין באיזור. עשרות “חוות” כאלה צומחות בכל פינה ורובן מתבססות על חנות (גדולה) ועוד שטח אדמה(קטן – עם הבטחה הודית שיש עוד שטח גדול מאחור..). הנוהל הוא כזה – קודם משלמים על הסיור, מקבלים מדריכה ויוצאים לדרך. אנחנו קיבלנו את רינה. החייכנית בהתחלה. סבלנית בהתחלה. עברה איתנו צמח צמח וסיפרה את סגולותיו המופלאות. אם עשירית מהסיפורים היו נכונים כנראה כולנו היינו רזים, בריאים וחכמים ללא מאמץ. במציאות, מסתבר, ההודים רוצים פשוט להיות עשירים… הסיור מסתיים, איך לא, בחנות. שם, במתקפה מרוכזת מנסים למכור לנו באגרסביות כל בקבוקון שבטעות הסתכלנו לכיוונו. אחרי שאנחנו יוצאים עם קניה קטנה מדי, הם כבר בכלל לא נחמדים וגם לא מחייכים. אנחנו מרגישים כמו ניצולים ממתקפה גרעינית. כמה טוב שיש את הטויוטה שלנו…
עוד כמה פיתולים והנוף משתנה לחלוטין, משכיח במהרה את החווה ותבליניה. מכל עבר מקיפים אותנו מטעי תה ירוקים, ירושה מהאנגלים ששלטו כאן 200 שנים. אני רק רוצה לרדת כבר וללכת לאיבוד בתוכם…מונאר – היל סטיישן בגובה 1600 מטר כבר מקדמת אותנו בחיוך.
למזלנו בית ההארחה שלנו קרוב ונמצא ממש בתוך המטע. מקום קסום עם חלונות שפונים לירוק שבחוץ. אנחנו נחים רק לרגע ומיד יוצאים לטיול שקיעה משפחתי ומצחיק בין עצי התה הגמדיים. בדרך, עוקבים אחרי זוג שיצא לטיול רומנטי ומתיישבים בדיוק מאחוריהם בזמן שהשמש נותנת פינאלה אחרונה ושוקעת אל מאחורי ההר…
אקורד הסיום ליום הזה, בדמות ארוחת ערב משפחתית לכל דרי הגסט האוס – ארוחת שף שעולה על כל דמיון הודי – לקבוצה בינלאומית המורכבת ממשפחת ישראלית שכזו (אנחנו…), זוג סקוטים, זוג אנגלים ושתי חברות אמריקאית וצרפתית…
אחרי שכל הענקים ממצים את העניין בשיחה סביב השולחן ושלגיה נשארת שם לבדה, המסיבה ממשיכה אל תוך הלילה בחדר של הבנים.
הודו לשם כי טוב!
וואוו מיכל…..כתובתך מהממת. התיאורים והסיפורים גרמו לי רק לרצות לקרא עוד ועוד, יכולתי ממש לדמיין את מה שראית וחווית….
תענוג!!!!
מחכה ליום הבא
תמשיכו ליהנות…זכית😃
נילי
אכן היה תענוג ענקי! תודה שעקבת אחרי ההרפתקאות שלנו נילי אהובה. שנטייל שוב ביחד!
מדהימה! עם חבורת מדהימים, מקווה שיתגלו לכם מקומות מקסימים , התרגשויות והנאה ענקית🙏💖
אוהבת אותך!
אוך מיכלי, כל הזכרונות הנהדרים ממלאים את ליבי. תהנו
איזה כיף ענתי. תודה רבה!