יום של טיסה הוא יום מתוח בבית ששון. שלגיה, למודת נסיון, יודעת בודאות שאף קסם לא יעצור את הזמן. יש צורך להקדים, לצאת בזמן, לא לאחר את הטיסה.
העזר שכנגד, לעומת זאת, לא ייתן לזמן לנצח. הוא ה מסטר של כל הזמנים. אצלו, המציאות והזמן עומדים בדום מתוח ונמתחים רק מתוך כבוד למסטר.
לכן, למרות הלחץ של שלגיה, חצי ששון יוצאים מהבית 3 שעות לפני ההמראה, באוגוסט – אם כל חדשי הנסיעות! באופן לא מפתיע, המציאות והזמן עושים את כל שביכלתם לרצות את המסטר ולמרות שהשדה עמוס כמו קן נמלים ביום הולדת בגן, דלפקי חברת “תורקיש אייר” הממקומים בקומת הקרקע, מאווררים וריקים. תוך דקות אנו גולשים בצינור המשומן היטב של תהליך הבידוק ועוד יושבים להמתין כשעה ליציאת הטיסה. ככה זה לטייל עם המסטר של הזמנים…
תורקיש אייר ליין. מה לא נאמר עליהם? מקום לרגליים? יש (לפחות בטיסה הראשונה). מסכי בידור אישיים? יש (לפחות בטיסה השניה) אוכל טעים?… ובכן כאן אין תשובה מוחלטת. מה שבטוח שהאוכל אינו תואם לדרישות המורכבות של שלגיה.
גולת הכותרת של הטיסה – קונקשן בשדה התעופה החדש של איסטנבול. גדול מרווח ומנצנץ – הוא מעלה תיקווה גם אצל הענקים וגם אצל שלגיה הרעבה. הענקים חולמים על KFC ושלגיה על יוגורט וקפה. מה שקורה בסוף הוא, שיושבים בשעה 10 בבוקר לאכול שווארמה וצ’יפס בדוכן מפואר…
הטיסה לדבלין צפופה קצת יותר וארוכה פי שתיים. אנחנו צופים בחצי עין בסרטים שמספקת לנו חברת התעופה התורכית ובחצי השני מנמנמים ללא הרף ומדי פעם מתעוררים בבהלה לבדוק אם הגענו. הדינמיקה אמא-אבא-ילד גדול כבר מתחילה להיווצר בבריתות שנוצרות מתחת לפני השטח. במשולש הכוחות תמיד זה 2 מול 1. שלגיה מקווה לכוח נשי מנצח שיעזור לה לצלוח בריתות גבריות סמויות שממשיכות לפנטז על ערימות של בשר בעוד היא חולמת על תמונות רומנטיות של כבשים בשדה ירוק.
בהגעה לדבלין – הפתעה אמיתית. אמנם אירלנד מדינה קטנה של חמישה מליון תושבים בלבד, אבל כניסה כזו נוגדת פנטזיות בצורה מחפירה. הירידה מהמטוס בגרם המדרגות האחורי וכניסה לטרמינל במדרגות מהוהות בין ערימות של מטענים. הליכה בין מסדרונות אפלים מובילה לתור ביקורת דרכונים כמו שהיה אצלנו בשנות ה 50 של המאה הקודמת… הפקיד דווקא חמוד. מתעניין לאן נוסעים ומאחל לנו בהצלחה ובכיף.
ברוכים הבאים לאירלנד!
תהליך קבלת הרכב השכור רצוף שורה של בחורות צעירות ונחמדות שמקשקשות במהירות באנגלית לא מובנת ומגלגלות אותנו בעדינות לסיאט איביזה ידנית נטולת מזגן אבל עם תא מטען גדול. נו טוב… מזל ששלגיה לקחה רק את המזוודה הבינונית עם 5 זוגות נעליים…
יוצאים לדרך, נוהגים בצד שמאל. המסטר כבר מיומן אבל גוגל מאפס לא משתף פעולה והאוויר מתוח עד שנהיגה הופכת לרגועה. אנחנו בדרך לקילקני Kilkeni – אומרים שעיירה קסומה מלאה פאבים ומוסיקה.
בדרך, הכל ירוק ותנועה זורמת. אפילו פקק קטן ולא מובן בדרך לא מצליח להרגיז. יאללה שאנטייייייי.
החלטנו שישנים בלינה ביתית הקרויה פה B&B. מגיעים לבית לבן ופורח, נוקשים על הדלת ונופלים לזרועותיה של האישה המבוגרת שפותחת. Peggie? איזה כיף! גם הבעל John קופץ להגיד שלום. בית ויקטוריאני חמים ופשוט. אנשים טובים. כולנו יחד בחדר קטן אבל חמים… מעניין מה יקרה פה…
רעבים אך מקולחים יצאנו לדרך אל מרכז העיירה לארוחת ערב ראשונה בפאב אירי הקרוי Matt the millers. פנינת חן בלב העיירה, מיד אחרי הגשר הציורי על הנהר.
הפאב מלא באוכלוסיה מגוונת של משפחות, חברים ואפילו חבורת גברברים צחקניים וקולניים. המוסיקה ברקע מרמזת על המשך הערב הנעים הצפוי. Friday night…
לאחר קינוח מקומי יוצאים לרחוב האירי הגדוש בפאבים מלאים חוגגים והופעות חיות של נגנים. תענוג אמיתי!
אבל העייפות גוברת… אחרי יום ארוך והופעה קצרצרה אנחנו צועדים חזרה לביתם של פגי וג’ון ונופלים שדודים.
ומה מזמן המחר?
אני באה לטיול הזה….
מתי שיהיה.
זה ישמח אותי מאד!!
על איזה תאריכים מדובר?
הי ויויאן יקרה, איזה כיף שעוררתי בך קצת טעם וחשק…
זה רק טיול הכנה ועדיין לא סגרתי תאריכים למסע. מסע אחד יצא בוודאות בקיץ הבא 2020 יולי או אוגוסט. אני שוקלת ברצינות גם מסע חורפי בינואר 2020. בכל מקרה כל ההחלטות יהיו בחדשים הקרובים. מוזמנת להיות בקשר איתי אישית 0546653321 או דרך אדמה רוח אישה. האתר שלנו landspiritwonan.co il